גיא אילון | הומאופתיה קלאסית

ארז פיגלש:

גיא,

תענוג לקרוא את המאמר, כתבת בצורה קלילה עם קורטוב של הומור על נושא שלרוב מתייחסים אליו בכבדות רבה. נהניתי 🙂

נועה מוסקט:

הגעתי כי בפייסבוק שמו קישור אליך, מצאתי מאמר שכתוב נפלא! נהניתי לקרוא, לא נהניתי מהתוכן, אבל זו לא אשמתך, התוכן הוא המציאות שעדיף לשנות בה כמה רכיבים חשובים.
מוסיפה על השיטות שציינת עוד שתי שיטות טיפול, שעושות פלאים בכל מה שנוגע לקשיי למידה:
– אייפק – הכי פשוט להגיע לאתר של העמותה ולקרוא http://www.amutat-ipec.co.il , ולמען הסדר הטוב אכתוב שאני כרגע מתפקדת שם כיו"ר.
– ריפוי מולד – שיטה שלי אישית, טיפול אנרגטי אחד עד שלושה, ומתחיל שינוי דרמטי שנשאר להמשך ורק מתחזק עם הזמן.
אם מעניין אותך לשמוע – תתקשר.

סיגל גבעון:

גיא מאמר חשוב כתוב בהומור משעשע לבעיה כואבת.אני חושבת כמוך שיש קלות דעת רבה במתן ריטלין לילדים-ונראה שחשוב יותר לבתי הספר שיהיה נוח לכולם-פחות מבריאותו הנפשית של הילד-שמחה לשמוע שיש לך פיתרון שעוקר את הבעיה מהשורש במקום טיפול האינסטנט של הריטלין.
ישר כוח
סיגל

ד"ר רונן מנדי:

תודה גיא,
מאמר מצויין, עם המון מידע חשוב על התופעה.
אני מתפעל מהחשיבה של ההומיאופתיה בכלל ושלך בפרט.
ריפוי על ידי מים ואנרגיה של המחלה-ריפוי.
כל כך חכם.
קראתי הרבה ספרים על ריפןי בכלל עם מים מהרבה סוגי מחלות, ואחרי ההסבר שלך, אני מבין יותר את ה"איך". – מרתק.
מאוד מרגש לקרוא את הסיפורים והעדויות של ההורים.

כל הכבוד,

ד"ר רונן מנדי
כירופרקט

אייל קימל:

גיא,

יופי של מאמר – קל לקריאה ועם זאת עמוס מידע (שאת רובו לא הכרתי) – החכמתי

רציתי להגיד משהו בנושא:
פסיכולוגית ילדים שאני מכיר ומאוד מעריך טוענת שאחת הסיבות לבעיות קשב וריכוז אצל הילדים היום היא שהם מותקפים בגירויים מיום לידתם.

כל הורה שמגדל ילדים בעידן הזה מכיר את זה. כל צעצוע ילדים חייב להיות משוכלל ומעורר התעניינות ומעורר תגובה חושית ושאר קישקושים שיווקיים.
כל שמיכה שמשכיבים תינוקות עליה, גם מנגנת מאירה בשלל צבעים ומתחברת לפייסבוק.

ילדים חשופים מגיל אפס לטלוזיה רב ערוצית צבעונית ותזזיתית (אינני זוכר את שם הסופר אבל יש ספר מצויין בשם "שיבוש תרבות" או "CULTURE JAMMING" anscr שמקדיש חלק ניכר מהספר למה קרה לעריכה של סרטים וסדרות טלויזיה מאז עידן הMTV ומודד את מספר חיתוכי העריכה במהלך דקה של סרט)

מה הפלא שהילדים שלנו לא יכולים לשבת רגע אחד על הטוסיק ולהתרכז.

בכל אופן גיא תודה על המאמר – מרתק!

אייל

אדי:

אחלה מאמר, כתוב בצורה כייפית לקריאה (נראה לי שאפילו למופרעי קשב וריכוז) נהנתי ולמזלי אני אנטי כדורים ומעדיף את כל מה שאלטרנטיבי והוליסטי כך שבכלל אין בינינו דיון.

ענת עמרם:

גיא , הכתבה היא שליחות להציל ילדים רבים שלסביבה נוח שהם יהיו רגועים ומסוממים מאשר ללמד אותם להתמודד עם הקשיים.
ובטח שאנו צריכים לתת את הדין לתזונה ולסביבה בה אנו חיים כי משם ללא שנרגיש מתחילה הבעיה
שיהיה לך בהצלחה
ענת

דודי:

הי ,
נהנתי מהמאמר,
המסר העיקרי מקובל עלי- יש לטפל במהות ולא בסימפטום.
יחד עם זה- ממה שראיתי מקרוב- שימוש מושכל סייע מאוד במצבים מוגדרים ויחודיים.

נקודות נוספות שראיתי
1.ההתמכרות לרטלין – עם הזמן היה צורך להעלות את המינון משמעותית. וזה מפחיד ומרתיע
2. הרטלין סייע בסביבה ללא יותר מידי גירויים – למשל בשיעור פרטי. בכיתה הרועשת- התועלת היתה מוגבלת
3. לא היה ברור האם האפקט עקב לקיחת הריטלין נבע מהחומר עצמו את מההתניה.

בלהה עזרא:

היי גיא !
למרות השעה המאוחרת החלטתי להענות לבקשתך וכאן מביאה את מסקנותי לגבי לקיחת הריטלין.
כפי שידוע לך הרופאים מציעים במיידי ריטלין, זה קל להם, זה קל להורים ונורא פשוט , הילד מתרגל לריטלין וכך אולי הוא נרגע, הוא משמין, הוא דיכאוני אבל אף אחד לא באמת בודק מה הבעיה.
אני מתוך הניסיון שלי בטיפולים עם ילדים בעיות קשב וריכוז הגעתי לתוצאות נפלאות.
ביקשתי מההורים לבצע בדיקות, ראיה, שמיעה.
ערכתי תישאול על התזונה של הילד, בדקתי גם את מערכת היחסים של ההורים בינם לבין עצמם, ובינם לבין הילדים בבית.
תוך כדי הבנתי שיש בינהם שמחפשים תשומת לב מההורים, יש בינהם ילדים שהראיה שלהם לא היתה במיטבה, {כולל בדיקה מעמיקה של הרישתית וכדומה}. ויש ילדים שכאשר שינינו להם את התזונה השתנתה התנהגותם להפליא.
בשיטה שלי אין תרופות פלא יש עבודה והרבה עבודה. טיפול רפלקסולוגי בשיטה מיוחדת, עם שיערוי בית להורים.
קראתי את המאמר שלך, ראיתי את האתר שלך אהבתי והתרשמתי שאיכפת לך, שאתה טוב במה שאתה עושה וכל אחד עם הדרך שלו לעזרה לבעיה.
אני כבר רשמתי לפני לעשות איתך שיתופי פעולה כי אני חושבת שמה שיכול לעזור מהר יותר וטוב יותר שווה את המאמץ שלנו.
בברכת הצלחה רבה וליל מנוחה
בלהה

בלה שחר הלל:

גיא מחיוך לצחוק עם הכתיבה המשובחת שלך לרצינות וכאב עובר המסר באופן חד וברור. מודה לך ומוקירה אותך על השליחות שלקחת על עצמך להוריד את כמות הרעל הזאת שניתנת לילדי ישראל. הלוואי שרבים יבינו שיש פתרונות אחרים, טובים הרבה יותר כי הם מטפלים בבעיה ולא בסימפטום ופוגעים יותר משמועילים.
החלק עליו לא דיברת במאמר.. החלק של החינוך הוא אחד מאבני הנגף הגדולות בעניין. מערכת שלא מאתגרת את אותם ילדים שחכמים וסקרנים באופן מרגש (והלוואי והמערכת היתה יודעת להזין את זה) והורים שעייפים מלרוץ לביה"ס כל 5 דק'… מתייאשים ובוחרים בפיתרון שממהרים למכור להם.
מצווה להמשיך להפיץ את הבשורה שיש פתרונות אחרים, פתרונות שלא גובים מחיר כבד, שלמעשה מעצימים את הילדים האלה ומחזירים להם את האמונה ביכולתם והכרת חוזקותיהם.
אתה אדם מיוחד ומטפל מופלא שהמטרה הנעלה חשובה לו מכל והצעת כאן פתרונות רבים ומגוונים.

בילי לסקר:

גיא, אין ספק כי זהו מאמר שיש לתת לכל הורה לילד "המיועד" לקבל ריטלין. לצערי הרב הורים רבים ניגשים ישר לפתרון "הקל". מנסיון אני יודעת כי ישנן אופציות נוספות שאינן הרסניות/ממכרות וכו', כפי שהזכרת. אני מכירה את האופציה של בית "חזק", תומך, אוהב ומכוון גבוה. בית שלא מוותר לא על המטרות ולא על הילד!